האם ראוי להחמיר בעונשים?

האם ראוי להחמיר או להקל בעונשים בגין עבירות פליליות? הענשה חמורה יוצרת הרתעה ציבורית, אך פוגעת קשות בחיי המורשע, ומאידך הרשעה מקילה תורמת רבות לשיקומו של המורשע אך עלולה לפגום ברמת ההרתעה הציבורית. בכ

מאמר שהועבר מהאתר הקודם כלשונו (למעט עדכון מספר הטלפון). טעון בדיקת עדכניות משפטית של עו״ד ירון דבוש לפני פרסום.

האם ראוי להחמיר או להקל בעונשים בגין עבירות פליליות? הענשה חמורה יוצרת הרתעה ציבורית, אך פוגעת קשות בחיי המורשע, ומאידך הרשעה מקילה תורמת רבות לשיקומו של המורשע אך עלולה לפגום ברמת ההרתעה הציבורית. בכדי שנוכל להשיב לשאלה זו, עלינו להבין מספר עובדות: ראשית עלינו לדעת שבישראל בניגוד למדינות אחרות, מסור לבית המשפט שיקול דעת רחב ביותר. בחקיקה הפלילית אמנם נקבעו עונשי מקסימום, אך הטווח שנותר להחלטת השופט הוא עצום.

שנית, נזכור כי על פי המצב המשפטי הנוכחי בישראל ניתן להרשיע אדם על פי ראיות נסיבתיות בלבד, וללא צורך בהוכחה עובדתית! ראייה נסיבתית יכולה להיות השערה הגיונית ונדרש תהליך היסק כדי לקשור אותה למסקנה עובדתית. לשם השוואה, במשפט העברי- על פי התורה ראייה נסיבתית הינה בגדר השערה בלבד ואיננה יכולה להביא להאשמת חשוד.

נוסיף לכך את העובדה שכל שופט בהיותו בן אנוש, נתון ומושפע להפרעות חיצוניות, כגון: המצב המשפחתי, בעיות אישיות, אמונות, מקרים דומים שקרו לו או למשפחתו, לחצים שונים הן מצד השופט והן מצד המערכת, מראה חיצוני של החשוד ומשפחתו, הצורך בהרתעה לציבור, כוחו של עורך דינו של החשוד ועוד. לאור 3 העובדות הנ"ל, יתכנו מקרים בהם חף משפע ימצא עצמו מורשע בפלילים ואף לקבל עונש כבד. אך במידה והשופטים יחלו להקל, הן מצד פסלות הראיות והן מצד רמת הענישה, יתכן כי פושע מסוכן יזוכה מכל אשמה, או לחילופין, יקבל עונש מקל שאינו הולם את חומרת מעשיו.

לאחר שהעלנו ופרטנו את הספקות על גבי הכתב, נוכל לחזור ולשאול, האם כדאי להחמיר בעונשם של עבריינים? האם במקרה של ספק כאשר התיק מבסס על ראיות נסיבתיות בלבד, כדאי לזכות את הנאשם? התשובה כמובן איננה פשוטה, קשה לזכות אדם שאיננו בטוחים כי הוא חף מפשע, וכן קשה להחמיר בעונש של אדם שאיננו בטוחים בוודאות גמורה כי הוא אשם. בעבר בתקופות בהן המדינה התנהלה על פי המשפט העברי (ע"פ התורה) היו עונשים קשים יותר למורשעים, אך יחד עם זאת היו מרשיעים רק בראיות עובדתיות.

וכפי שכתב זאת בתמצות מושלם הרמב"ם: "יותר טוב ויותר רצוי לפטור אלף חוטאים, מלהרוג נקי אחד ביום מן הימים". נובע מכאן שבעבר החמירו את הענישה כאשר היו ראיות עובדתיות מוצקות, אך בד בבד זיכו לחלוטין נאשם שעמדו כנגדו רק ראיות נסיבתיות. ואף נציין כי ההיסטוריה מוכיחה כי בתקופות בהן התנהל המשפט העברי הייתה רמת הפשיעה נמוכה מאוד, ולכן דברי הרמב"ם קיבלו חיזוק ברמה הציבורית. אנחנו בתקווה כי גם במצב המשפטי הנוכחי הקיים בישראל, תחל מגמה של דרישת ראיות עובדתיות על מנת להרשיע אדם, ולצמצם השימוש בראיות נסיבתיות הנתונות לפרשנות.

חשוב ביותר! אף במצב הנוכחי ניתן להגן על זכויותיכם בסדרת פעולות נכונה ומודרכת, על מנת לצמצם את הטעויות כפי שהוצגו לעיל, העלולות להפוך לרעתכם, ואף להשתמש בהן לטובתכם במידת האפשר על פי החוק. להצלחה מרבית, יש לערב את עורך הדין מוקדם ככל שניתן ולצעוד יחד למיצוי מלוא זכויותיכם.

נכתב על ידי: ירון דבוש, עו"ד. בעלים של דבוש ושות' משרד עורכי דין.

לעמוד התחום: משפט פלילי · כל המאמרים

פורסם: 17/11/2026

המידע המובא בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. ההכרעה בכל עניין תלויה בנסיבותיו, במסמכים הרלוונטיים ובדין החל. לקבלת ייעוץ המתייחס למקרה שלכם ניתן לפנות למשרד.

אנחנו כאן כדי להקשיב.

זקוקים לליווי משפטי או מבקשים לברר מהן האפשרויות העומדות בפניכם? פנו למשרד ונשמח לתאם שיחה.