"כל העולה לגרדום לידון, אם יש לו פרקליטין גדולים ניצול, ואם לאו אינו ניצול"(שבת לב א)
לייעוץ ללא עלות חייגו עכשיו: 077-3400901. במקרים דחופים נא להתקשר לנייד: 050-3333114.
לצערנו, לכל אחד זה יכול לקרות, ללא שום התראה מוקדמת, אדם נורמטיבי לחלוטין, בעל משפחה וקריירה למופת, עלול למצוא עצמו חשוד בפלילים. החשד יכול לעלות בכל נושא, עלילת שווא על אלימות, גניבה, העלמת מס, תאונת דרכים, הימצאות במקום הלא נכון, טעות בניהול ספרים, פליטת פה מיותרת, וכו'.
על כולנו לדעת היטב שאף אחד לא מוכן לזה באמת, גם אם נדמה לכם שאתם "חכמים" ו"הצדק ינצח" או שאתם חושבים כי תצליחו בקלות להפריך את טענות החוקרים, אתם טועים בגדול! לפני חקירת חשוד זכותכם וחובתכם להתייעץ עם עורך דין!
וחשוב ביותר, אסור לפספס זמן, כל רגע שלא פעלתם, הצד השני פועל נגדכם. לכן חשוב להדוף את החשד ככל שניתן בשלביו המוקדמים או לכל הפחות לבסס את התיק בצורה שתוכיח מעבר לכל ספק סביר את חפותכם, עד לזיכוי המלא!
אנא מכם, אל תעשו טעויות בדרך ואל תזלזלו או תעלו על דעתכם כי ביכולתכם לעבור את זה לבד! לאחר מספר חקירות, דיונים וכו' קשה לתקן. אך הכל ודאי אפשרי, נילחם וב"ה ננצח.
מלבד שאר הפרטים המצויים באתר המבדלים אותנו מאחרים והופכים את משרדנו למוביל בתחומו, עורכי הדין במשרדנו יוזמים שיחות ובירורים, יוצאים לשטח, בודקים וחוקרים לטובת הלקוח. במרבית המקרים פעולות אלו הן שמכריעות את הכף בכל ההליך!
למענכם ובשבילכם התקשרו בהקדם האפשרי: 077-3400901.
ככל שתקדימו להתקשר ולערב את המומחים ממשרדנו, התוצאות יהיו טובות ומהירות הרבה יותר!
בברכת בשורות טובות, ישועות ונחמות.
לרשותכם מאמרים בתחום הדין הפלילי שנכתבו בידי ירון דבוש, עו"ד. מנהל ובעלים במשרד דבוש ושות':
- האם כדאי להודות באשמה, האם עדיף פשוט לשתוק או שחובה לטעון לחפות?
השאלה הנ"ל מרתקת את כולנו, את המחוקקים, את השופטים המכריעים את התיקים, דרך עורכי הדין, החוקרים, השוטרים עד החשוד בעבירה. לצורך מענה יש לבחון את ההשלכות בכל אפשרות: המודה באשמה מסיר מעליו באותו הרגע לחצים רבים, אינו נדרש להסביר דברים הסותרים גרסתו, ההליך קצר יחסית, יש סיכוי שאף יתחשבו בהודאתו המהירה, במידה ויביע חרטה על מעשיו. כאן המקום להדגיש שגם במידה והחשוד מעוניין להודות על המעשה, חשוב ביותר להתייעץ עם עו"ד מוסמך ומומחה על מנת לדרוש הסדרי טיעון להקלת העונש קודם ההודאה! אך לא תמיד החשוד אכן ביצע את העבירה, או לפחות את כולה. גם אם לכאורה רוב הראיות מצביעות על כך שהוא אכן ביצע את העבירה, הוא יודע היטב שאיננו אשם. ולכן במידה ויודה במעשים שלא ביצע, הוא ישלם עליהם מחיר מלא עד תום, כמובן כפי שנכתב לעיל יש סיכוי שיקלו עימו בתנאים מסויימים, או תוך הסדרים מסויימים, אך לצורך כך נדרשת בניית מערכה כנה המתוכננת היטב כנגד רשויות החוק. במידה והחשוד ישתוק, שתיקתו בתנאים מסויימים ולגבי עובדות ספיציפיות עלולה להכריע לחובתו, ברוב המקרים לא משום שתיקה כהודאה, אלא משום שהרציונל אומר שלחף מפשע אין מה להסתיר, אדרבא, אדם החף מפשע ברוב המקרים ירצה לספר את שאירע בחפץ לב. כמובן, שאין השתיקה לבדה מובילה להרשעתו, אלא שתיקה במקרים ובזמנים שונים בהליך יכולה להיות כגורם נוסף המסייע או המחזק בדרך להרשעתו. נראה כי הכי פשוט לטעון לחפות? אך יש לזכור שגם כאן פזורים מכשולים רבים, העלולים בקלות רבה להוביל אדם חף מפשע לחלוטין עד לכדי חשדות מעבר לספק סביר, להגשת כתב אישום ואף להרשעתו. יכולות להיות טעויות הנובעות מלהט הדיבור של החשוד, או מהטעייה נקודתית מכוונת של חוקר על מנת לבדוק מהימנות החשוד ועוד מכשולים שונים העלולים להובילו לאשמתו למרות שטען לחפותו. בספר משלי כתב החכם באדם: "מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועזב ירוחם". הסבר הפסוק- מי שאינו מודה בפשעיו לא יצליח להסתירם, הרי בורא עולם יודע הכל, ולכן רק האדם שמודה על פשעיו, ירחמו עליו משמים. אך זהו הדין כאשר השופט הוא בורא עולם, חוקר כליות ולב שממנו לא ניתן להסתיר, ואם אדם מודה ומתחרט מתוך ליבו, הקב"ה ימחל לו, משום שהוא יודע כוונתו האמיתית של החוטא אם שלימה היא או מהשפה ולחוץ. כנגד רשויות החוק המצב שונה כפי שהוסבר לעיל, גם אם האדם מודה, אינם יכולים להיות בטוחים שהתחרט, ועוד, הרי הם כפופים לשלטון החוק ואין באפשרותם למחול על עבירה גם אם התחרט מעמקי נשמתו. ולכן המתחרט ומעוניין להודות במעשיו, עליו להתייעץ עם עו"ד בעניין תזמון ואופן ההודאה, ולא לסמוך ולהיכנס לאופוריה בעקבות חיוכים של החוקרים וכמובן להשתדל שלא להילחץ מהם, אלא יחד עם עו"ד לתכנן את אופי ודרכי הפעולה. אם כך מה האפשרות המועדפת? הודאה, שתיקה או טענה לחפות? כל אפשרות שתבחרו תוביל את החקירה ואת ההליכים למחוזות שונים ואחרים מהאפשרויות האחרות, וכל אפשרות מתאימה יותר למקרה ספציפי ולרמת מעורבותכם בעבירה עצמה. ולכן התשובה תלויה במספר רב של גורמים הן מצד סוג ואופי העבירה, הן מצד רמת המעורבות של החשוד בעבירה, והן מצד עוצמת הראיות. אך יש עובדה אחת משותפת לכל המקרים, זכרו את הכלל החשוב ביותר, לעולם לא לוותר על זכות ההיוועצות בעורך דין! לעולם לא להיות בטוחים בעצמכם, אינכם יודעים לאן אתם צועדים, גם אם אתם חזקים נפשית או בטוחים בחפותכם, כפי שהוסבר חשוב ביותר לתכנן מערכה נכונה וכנה עם רשויות החוק, החלק משלבי החקירות ואיסוף הראיות ועד לסיום ההליך בצורה האופטימאלית. נדגיש היטב כי הדרישה להיוועצות בעורך דין לעולם לא תשמש נגדכם בשום שלב במשפט, יוצא מכאן שהניסיון לצלוח כל שלב בכל הליך ללא עו"ד מוסמך, פועל לרעתכם בלבד. תשמרו היטב את מספר הטלפון הנייד, ובעת הצורך התקשרו מיד להתייעצות: 050-3333114. זכרו כי כל חקירה וכל תיעוד של שוטר או חוקר ישמש נגדכם בהליך, ולכן הקדימו להתקשר. נכתב על ידי: ירון דבוש, עו"ד ובעלים בדבוש ושות' משרד עורכי דין.
- האם ראוי להחמיר בעונשים?
האם ראוי להחמיר או להקל בעונשים בגין עבירות פליליות? הענשה חמורה יוצרת הרתעה ציבורית, אך פוגעת קשות בחיי המורשע, ומאידך הרשעה מקילה תורמת רבות לשיקומו של המורשע אך עלולה לפגום ברמת ההרתעה הציבורית. בכדי שנוכל להשיב לשאלה זו, עלינו להבין מספר עובדות: ראשית עלינו לדעת שבישראל בניגוד למדינות אחרות, מסור לבית המשפט שיקול דעת רחב ביותר. בחקיקה הפלילית אמנם נקבעו עונשי מקסימום, אך הטווח שנותר להחלטת השופט הוא עצום. שנית, נזכור כי על פי המצב המשפטי הנוכחי בישראל ניתן להרשיע אדם על פי ראיות נסיבתיות בלבד, וללא צורך בהוכחה עובדתית! ראייה נסיבתית יכולה להיות השערה הגיונית ונדרש תהליך היסק כדי לקשור אותה למסקנה עובדתית. לשם השוואה, במשפט העברי- על פי התורה ראייה נסיבתית הינה בגדר השערה בלבד ואיננה יכולה להביא להאשמת חשוד. נוסיף לכך את העובדה שכל שופט בהיותו בן אנוש, נתון ומושפע להפרעות חיצוניות, כגון: המצב המשפחתי, בעיות אישיות, אמונות, מקרים דומים שקרו לו או למשפחתו, לחצים שונים הן מצד השופט והן מצד המערכת, מראה חיצוני של החשוד ומשפחתו, הצורך בהרתעה לציבור, כוחו של עורך דינו של החשוד ועוד. לאור 3 העובדות הנ"ל, יתכנו מקרים בהם חף משפע ימצא עצמו מורשע בפלילים ואף לקבל עונש כבד. אך במידה והשופטים יחלו להקל, הן מצד פסלות הראיות והן מצד רמת הענישה, יתכן כי פושע מסוכן יזוכה מכל אשמה, או לחילופין, יקבל עונש מקל שאינו הולם את חומרת מעשיו. לאחר שהעלנו ופרטנו את הספקות על גבי הכתב, נוכל לחזור ולשאול, האם כדאי להחמיר בעונשם של עבריינים? האם במקרה של ספק כאשר התיק מבסס על ראיות נסיבתיות בלבד, כדאי לזכות את הנאשם? התשובה כמובן איננה פשוטה, קשה לזכות אדם שאיננו בטוחים כי הוא חף מפשע, וכן קשה להחמיר בעונש של אדם שאיננו בטוחים בוודאות גמורה כי הוא אשם. בעבר בתקופות בהן המדינה התנהלה על פי המשפט העברי (ע"פ התורה) היו עונשים קשים יותר למורשעים, אך יחד עם זאת היו מרשיעים רק בראיות עובדתיות. וכפי שכתב זאת בתמצות מושלם הרמב"ם: "יותר טוב ויותר רצוי לפטור אלף חוטאים, מלהרוג נקי אחד ביום מן הימים". נובע מכאן שבעבר החמירו את הענישה כאשר היו ראיות עובדתיות מוצקות, אך בד בבד זיכו לחלוטין נאשם שעמדו כנגדו רק ראיות נסיבתיות. ואף נציין כי ההיסטוריה מוכיחה כי בתקופות בהן התנהל המשפט העברי הייתה רמת הפשיעה נמוכה מאוד, ולכן דברי הרמב"ם קיבלו חיזוק ברמה הציבורית. אנחנו בתקווה כי גם במצב המשפטי הנוכחי הקיים בישראל, תחל מגמה של דרישת ראיות עובדתיות על מנת להרשיע אדם, ולצמצם השימוש בראיות נסיבתיות הנתונות לפרשנות. חשוב ביותר! אף במצב הנוכחי ניתן להגן על זכויותיכם בסדרת פעולות נכונה ומודרכת, על מנת לצמצם את הטעויות כפי שהוצגו לעיל, העלולות להפוך לרעתכם, ואף להשתמש בהן לטובתכם במידת האפשר על פי החוק. להצלחה מרבית, יש לערב את עורך הדין מוקדם ככל שניתן ולצעוד יחד למיצוי מלוא זכויותיכם. נכתב על ידי: ירון דבוש, עו"ד. בעלים של דבוש ושות' משרד עורכי דין.
- רישום פלילי- עד מתי?
לרשותכם מאמרים בתחום הדין הפלילי שנכתבו בידי ירון דבוש, עו"ד. מנהל ובעלים במשרד דבוש ושות':
- האם כדאי להודות באשמה, האם עדיף פשוט לשתוק או שחובה לטעון לחפות?
השאלה הנ"ל מרתקת את כולנו, את המחוקקים, את השופטים המכריעים את התיקים, דרך עורכי הדין, החוקרים, השוטרים עד החשוד בעבירה. לצורך מענה יש לבחון את ההשלכות בכל אפשרות: המודה באשמה מסיר מעליו באותו הרגע לחצים רבים, אינו נדרש להסביר דברים הסותרים גרסתו, ההליך קצר יחסית, יש סיכוי שאף יתחשבו בהודאתו המהירה, במידה ויביע חרטה על מעשיו. כאן המקום להדגיש שגם במידה והחשוד מעוניין להודות על המעשה, חשוב ביותר להתייעץ עם עו"ד מוסמך ומומחה על מנת לדרוש הסדרי טיעון להקלת העונש קודם ההודאה! אך לא תמיד החשוד אכן ביצע את העבירה, או לפחות את כולה. גם אם לכאורה רוב הראיות מצביעות על כך שהוא אכן ביצע את העבירה, הוא יודע היטב שאיננו אשם. ולכן במידה ויודה במעשים שלא ביצע, הוא ישלם עליהם מחיר מלא עד תום, כמובן כפי שנכתב לעיל יש סיכוי שיקלו עימו בתנאים מסויימים, או תוך הסדרים מסויימים, אך לצורך כך נדרשת בניית מערכה כנה המתוכננת היטב כנגד רשויות החוק. במידה והחשוד ישתוק, שתיקתו בתנאים מסויימים ולגבי עובדות ספיציפיות עלולה להכריע לחובתו, ברוב המקרים לא משום שתיקה כהודאה, אלא משום שהרציונל אומר שלחף מפשע אין מה להסתיר, אדרבא, אדם החף מפשע ברוב המקרים ירצה לספר את שאירע בחפץ לב. כמובן, שאין השתיקה לבדה מובילה להרשעתו, אלא שתיקה במקרים ובזמנים שונים בהליך יכולה להיות כגורם נוסף המסייע או המחזק בדרך להרשעתו. נראה כי הכי פשוט לטעון לחפות? אך יש לזכור שגם כאן פזורים מכשולים רבים, העלולים בקלות רבה להוביל אדם חף מפשע לחלוטין עד לכדי חשדות מעבר לספק סביר, להגשת כתב אישום ואף להרשעתו. יכולות להיות טעויות הנובעות מלהט הדיבור של החשוד, או מהטעייה נקודתית מכוונת של חוקר על מנת לבדוק מהימנות החשוד ועוד מכשולים שונים העלולים להובילו לאשמתו למרות שטען לחפותו. בספר משלי כתב החכם באדם: "מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועזב ירוחם". הסבר הפסוק- מי שאינו מודה בפשעיו לא יצליח להסתירם, הרי בורא עולם יודע הכל, ולכן רק האדם שמודה על פשעיו, ירחמו עליו משמים. אך זהו הדין כאשר השופט הוא בורא עולם, חוקר כליות ולב שממנו לא ניתן להסתיר, ואם אדם מודה ומתחרט מתוך ליבו, הקב"ה ימחל לו, משום שהוא יודע כוונתו האמיתית של החוטא אם שלימה היא או מהשפה ולחוץ. כנגד רשויות החוק המצב שונה כפי שהוסבר לעיל, גם אם האדם מודה, אינם יכולים להיות בטוחים שהתחרט, ועוד, הרי הם כפופים לשלטון החוק ואין באפשרותם למחול על עבירה גם אם התחרט מעמקי נשמתו. ולכן המתחרט ומעוניין להודות במעשיו, עליו להתייעץ עם עו"ד בעניין תזמון ואופן ההודאה, ולא לסמוך ולהיכנס לאופוריה בעקבות חיוכים של החוקרים וכמובן להשתדל שלא להילחץ מהם, אלא יחד עם עו"ד לתכנן את אופי ודרכי הפעולה. אם כך מה האפשרות המועדפת? הודאה, שתיקה או טענה לחפות? כל אפשרות שתבחרו תוביל את החקירה ואת ההליכים למחוזות שונים ואחרים מהאפשרויות האחרות, וכל אפשרות מתאימה יותר למקרה ספציפי ולרמת מעורבותכם בעבירה עצמה. ולכן התשובה תלויה במספר רב של גורמים הן מצד סוג ואופי העבירה, הן מצד רמת המעורבות של החשוד בעבירה, והן מצד עוצמת הראיות. אך יש עובדה אחת משותפת לכל המקרים, זכרו את הכלל החשוב ביותר, לעולם לא לוותר על זכות ההיוועצות בעורך דין! לעולם לא להיות בטוחים בעצמכם, אינכם יודעים לאן אתם צועדים, גם אם אתם חזקים נפשית או בטוחים בחפותכם, כפי שהוסבר חשוב ביותר לתכנן מערכה נכונה וכנה עם רשויות החוק, החלק משלבי החקירות ואיסוף הראיות ועד לסיום ההליך בצורה האופטימאלית. נדגיש היטב כי הדרישה להיוועצות בעורך דין לעולם לא תשמש נגדכם בשום שלב במשפט, יוצא מכאן שהניסיון לצלוח כל שלב בכל הליך ללא עו"ד מוסמך, פועל לרעתכם בלבד. תשמרו היטב את מספר הטלפון הנייד, ובעת הצורך התקשרו מיד להתייעצות: 050-3333114. זכרו כי כל חקירה וכל תיעוד של שוטר או חוקר ישמש נגדכם בהליך, ולכן הקדימו להתקשר. נכתב על ידי: ירון דבוש, עו"ד ובעלים בדבוש ושות' משרד עורכי דין.
- האם ראוי להחמיר בעונשים?
האם ראוי להחמיר או להקל בעונשים בגין עבירות פליליות? הענשה חמורה יוצרת הרתעה ציבורית, אך פוגעת קשות בחיי המורשע, ומאידך הרשעה מקילה תורמת רבות לשיקומו של המורשע אך עלולה לפגום ברמת ההרתעה הציבורית. בכדי שנוכל להשיב לשאלה זו, עלינו להבין מספר עובדות: ראשית עלינו לדעת שבישראל בניגוד למדינות אחרות, מסור לבית המשפט שיקול דעת רחב ביותר. בחקיקה הפלילית אמנם נקבעו עונשי מקסימום, אך הטווח שנותר להחלטת השופט הוא עצום. שנית, נזכור כי על פי המצב המשפטי הנוכחי בישראל ניתן להרשיע אדם על פי ראיות נסיבתיות בלבד, וללא צורך בהוכחה עובדתית! ראייה נסיבתית יכולה להיות השערה הגיונית ונדרש תהליך היסק כדי לקשור אותה למסקנה עובדתית. לשם השוואה, במשפט העברי- על פי התורה ראייה נסיבתית הינה בגדר השערה בלבד ואיננה יכולה להביא להאשמת חשוד. נוסיף לכך את העובדה שכל שופט בהיותו בן אנוש, נתון ומושפע להפרעות חיצוניות, כגון: המצב המשפחתי, בעיות אישיות, אמונות, מקרים דומים שקרו לו או למשפחתו, לחצים שונים הן מצד השופט והן מצד המערכת, מראה חיצוני של החשוד ומשפחתו, הצורך בהרתעה לציבור, כוחו של עורך דינו של החשוד ועוד. לאור 3 העובדות הנ"ל, יתכנו מקרים בהם חף משפע ימצא עצמו מורשע בפלילים ואף לקבל עונש כבד. אך במידה והשופטים יחלו להקל, הן מצד פסלות הראיות והן מצד רמת הענישה, יתכן כי פושע מסוכן יזוכה מכל אשמה, או לחילופין, יקבל עונש מקל שאינו הולם את חומרת מעשיו. לאחר שהעלנו ופרטנו את הספקות על גבי הכתב, נוכל לחזור ולשאול, האם כדאי להחמיר בעונשם של עבריינים? האם במקרה של ספק כאשר התיק מבסס על ראיות נסיבתיות בלבד, כדאי לזכות את הנאשם? התשובה כמובן איננה פשוטה, קשה לזכות אדם שאיננו בטוחים כי הוא חף מפשע, וכן קשה להחמיר בעונש של אדם שאיננו בטוחים בוודאות גמורה כי הוא אשם. בעבר בתקופות בהן המדינה התנהלה על פי המשפט העברי (ע"פ התורה) היו עונשים קשים יותר למורשעים, אך יחד עם זאת היו מרשיעים רק בראיות עובדתיות. וכפי שכתב זאת בתמצות מושלם הרמב"ם: "יותר טוב ויותר רצוי לפטור אלף חוטאים, מלהרוג נקי אחד ביום מן הימים". נובע מכאן שבעבר החמירו את הענישה כאשר היו ראיות עובדתיות מוצקות, אך בד בבד זיכו לחלוטין נאשם שעמדו כנגדו רק ראיות נסיבתיות. ואף נציין כי ההיסטוריה מוכיחה כי בתקופות בהן התנהל המשפט העברי הייתה רמת הפשיעה נמוכה מאוד, ולכן דברי הרמב"ם קיבלו חיזוק ברמה הציבורית. אנחנו בתקווה כי גם במצב המשפטי הנוכחי הקיים בישראל, תחל מגמה של דרישת ראיות עובדתיות על מנת להרשיע אדם, ולצמצם השימוש בראיות נסיבתיות הנתונות לפרשנות. חשוב ביותר! אף במצב הנוכחי ניתן להגן על זכויותיכם בסדרת פעולות נכונה ומודרכת, על מנת לצמצם את הטעויות כפי שהוצגו לעיל, העלולות להפוך לרעתכם, ואף להשתמש בהן לטובתכם במידת האפשר על פי החוק. להצלחה מרבית, יש לערב את עורך הדין מוקדם ככל שניתן ולצעוד יחד למיצוי מלוא זכויותיכם. נכתב על ידי: ירון דבוש, עו"ד. בעלים של דבוש ושות' משרד עורכי דין.
- רישום פלילי- עד מתי?